איפה הנשמה שלי?
אני רוצה לציין בפני הקוראים החדשים שהצטרפו לאחרונה שהשאלה
"איפה הנשמה שלי?" פותחת כל פוסט. אני רוצה לעודד אתכם לשאול אותה
ברצינות כל פעם שאתם קוראים את הפוסטים שלי, אבל גם בהזדמנויות אחרות. אני גם
ממליצה לקרוא פוסטים מוקדמים ששם אני מנסה להסביר את החשיבות של השאלה.
ועכשיו לנושא של הפוסט הנוכחי – מהו פחד מוות? מה מפחד למות?
מי מפחד למות? ממה נובע פחד מוות? אולי אם נחקור ונבין את הנושא יהיה לנו קל יותר
להתגבר עליו?
אני רוצה להציע לכם לעצור ולנסות להזכר מתי היתה הפעם
הראשונה שבה הרגשתם פחד מוות? בידקו מה קרה שם:האם היתה זו תחושה של שניה, דקה,
שעה או יותר? מה אתם זוכרים מהאירוע? מדוע היה פחד מוות? מה היה הגורם הישיר? על
מה הרגשתם שזה מאיים עד כדי כך שזה גרם לפחד מוות? היכן היתה נשמתכם באותו זמן?
אם מתבוננים סביב כמעט כל דבר בחיינו קשור לפחד מוות – פחד
מכלייה, פחד מסופיות, פחד שלא יהיה "מספיק" על מנת להמשיך לחיות: לא
יהיה מספיק אויר, לא יהיה מספיק אוכל, לא יהיה מספיק כסף, לא יהיה מספיק ריפוי, או
מספיק אהבה ועוד ועוד. זהו פחד פן יקרה משהו שיביא עלינו כלייה וצריך לדאוג לכך
שזה לא יקרה.
האם מדובר בפחד של הנשמה מכלייה?
האם מדובר בפחד של הגוף מכלייה?
פחד מוות – אפילו המוות עצמו מסוגל לגרום לנו לטראומה. לו רק
הנשמה שלנו היתה עדינה מספיק, מודעת מספיק ואיתנו זה היה מקל על תחושת הסופיות
שהפחד מבטא.איך? לנשמה – למעט מיקרים בודדים – אין תחושת חידלון כמו שיש לגוף ולכן היא
מסוגלת להיות שותפה טובה ושפויה לרגע המוות האמנם?
חישבו על זה.
אני שולחת לכם אור, אהבה וחמלה.
אסתי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה