טראומה – פצע אנרגטי

איפה הנשמה שלי?

בפוסט הזה אני מתכוונת לכתוב על ההגדרה של טראומה. דיברתי כבר על טראומה מבלי להשתמש במונח הזה, אבל כל אירוע שבו הנשמה נעתקת עלול להתפתח לטראומה. ציינתי כבר מספר תופעות כמו "חלקים חסרים" ו"הדבקויות אנרגטיות" שהן תוצאה ישירה של נשמה שנעתקה ולכן הם ללא כל ספק טראומות.

על מנת לוודא שהנשמה נקיה ושלמה, חיוני לטפל בטראומות בין אם הן מהחיים הנוכחיים ובין אם -  במידה ויש צורך –הן מחיים קודמים.

טראומה היא פצע אנרגטי שנגרם ממאורעות מגוונים שבהם הנשימה של אדם נעתקה ונשמתו התנתקה לשניה, לדקה, לכל החיים או במוות. אירועים אלו יכולים להיות טראומטיים ברמות שונות. טראומה יכולה להיגרם כשתינוק בוכה, בתאונת דרכים, משינוי  או בתקופת מעבר בחיים וכד'.

הנשימה נעתקת והנשמה מתנתקת ופורחת מאחר והאדם תופס את האירוע כמשהו קשה ולא רוצה להרגיש את הכאב, את הפגיעה וכל דבר אחר שקשור לאירוע. כאשר הנשמה מנותקת גם האדם למעשה מנותק ממה שקורה וזה מקהה את התחושות הקשות ואת הרגשות שמזוהות עם האירוע. כשהאירוע מסתיים זה הזמן לחזור ולנשום שוב והנשמה יכולה לחזור למקומה אבל אז כמו שכתבתי בפוסטים קודמים יכולים לקרות מספר דברים:

הנשימה חזרה למסלולה הנשמה חזרה למקומה והאירוע הסתיים ללא פצע, ללא טראומה. העניין הזה סגור.

הנשימה חזרה למסלולה הנשמה חזרה לגוף אבל לא למקומה והיא לא לגמרי מסונכרנת עם הגוף הפיזי. לפיכך האירוע בעצם לא הסתיים והענין לא סגור.

הנשימה חזרה למסלולה אבל הנשמה או חלקים ממנה לא חזרו לגוף וחומר זר "ניצל" את ההזדמנות ונכנס במקומם - הדבקות אנרגטית. האירוע לא הסתיים והענין הזה לא סגור.

הנשימה חזרה למסלולה אבל הנשמה או חלקים ממנה לא חזרו לגוף – חלקים חסרים. האירוע לא הסתיים והעניין הזה לא סגור.

כל אירוע שלא הסתיים והעניין לא סגור הוא טראומה ואנחנו יכולים לכנות אותו "עניין לא סגור".

או כמו שאומרים באנגלית: An unfinished business.

האירועים שיוצרים טראומה – פצע אנרגטי – הם שונים ומגוונים. חלק מהפצעים נגרמים בגלל התנסויות פיזיות כמו תאונות דרכים, פציעות, ניתוחים ועוד רבים אחרים. חלק נגרמים מחויות רגשיות כמו ילדים שניתנו לאימוץ, פרידה בין בני זוג, גירושין של הורים וכד'. חלק מהפצעים נגרמים על ידי מאבקים מנטליים למשל כשהאגו שלנו נפגע במיוחד. ישנם גם פצעים רוחניים כמו מה שקרה להרבה מאד יהודים שעזבו את הדת אחרי השואה מאחר והם לא יכלו להבין כיצד אלהים איפשר לדבר כזה לקרות.

חלק מהטראומות עלולות להפוך לכרוניות אם, לאחר האירוע המקורי שגרם לטראומה, החיים המשיכו בנתיב שהביא לחיכוך יומיומי עם הפצע. זה גורם לזליגה מתמשכת של אנרגיה ולבסוף  לחסך ולחוסר אנרגטי, כמו שקורה במחלות כרוניות עם כל ההסתעפויות וההשלכות שלהן.

מוות לא מודע הינו טראומה שנגרמת עקב העובדה שברגע המוות, או אולי קצת לפניו, הנשמה מתנתקת מהגוף בלי החלטה מודעת של האדם לשחרר אותה, אלא כחלק מהסחיפה של האירוע.

מוות צריך להיות עניין סגור, עסק סגור ולהעשות בצורה נאותה אבל מאחר ושכחנו כיצד למות נכון, כיצד למות בצורה ראויה, המוות הוא לעיתים קרובות הפתעה. הרבה מאד פחדים הם סביב המוות וזה מונע מאיתנו למות נכון. לכן רגע המוות הופך להיות טראומה הן לאדם המת והן לסביבתו.

על מנת שהנשמה תהיה נקיה עלינו לרפא פצעים אנרגטיים. אם הם לא מטופלים הם לא ירפאו וימשיכו לדמם ויהפכו להיות אלמנט רגיש במערכת שלנו. לעיתים, כשאנחנו ניגשים לטפל בטראומה כלשהי, אנחנו עלולים למצוא שזו רק שכבה חיצונית של טראומות ישנות, פצעים עתיקים, זיהומים שנאספו באזור רגיש.

כל טראומה, כל פצע אנרגטי, כל עסק לא סגור הוא מאגר של לכלוך אנרגטי, של מקום לא שלם ושל זליגה אנרגטית.

אנחנו יכולים למיין אירועים טראומטיים שונים ולהגדיר אותם אבל אני לא רוצה להגזים בהגדרות וחשוב לזכור שבכל מקרה כל אירוע הוא יחודי. כל אחד מאיתנו הוא לגמרי שונה מכל אחד אחר. לכן כל אירוע טראומטי הוא שונה מכל אירוע אחר. הנסיבות שמאפשרות טראומה לקרות שונות גם הן.

בפוסט הבא אני אביא דוגמא על מנת להמחיש בפניכם את הנושא אבל אני רוצה לחזור ולהדגיש שוב שכל מאורע טראומטי הוא נושא לטיפול ולריפוי.

בפוסטים קרובים אנסה להתחיל ולגעת בנושא המוות. 

אני שולחת לכם אור, אהבה וחמלה

אסתי