להכנס לרחם ולצאת ממנו - הפרייה עוברות ולידה

איפה הנשמה שלי?

לשאול את השאלה הזו, לוודא שאתם ערים לנשמתכם, מחוברים אליה וכמובן עושים מה שטוב לה – זה צריך להפוך להיות חלק בלתי נפרד מסדר היום שלכם. אני יודעת שאתם חושבים שזה מובן מאליו שאתם עם נשמתכם - אחרת איך אתם חיים? כתבתי על זה כבר כמה דברים קצרים ובטח אכתוב עוד בהמשך אבל גם אם אתם ממש בטוחים שהיא אתכם ואין עניין, פשוט תתקשרו איתה, תשאלו עליה; מה איכפת לכם? תנו לה תשומת לב, תראו לה שאתם עירניים אליה. מה תפסידו?

הנושא רחב היריעה שבו אתחיל לגעת בפוסט הנוכחי הוא "להכנס לרחם ולצאת ממנו", ורציתי לציין שהשאלה "איפה הנשמה שלי"? חשובה כבר בשלב הראשוני הזה של חיינו. עבדתי עם הרבה מאד אנשים שהגיעו לחיים האלו בלי כל חלקי נשמתם וככל שנדון בנושא יגיעו סיפורים בהתאם. אז קחו ברצינות את החשיבות של השאלה.

בואו ונתחיל את הנושא העצום והחשוב הזה של הפרייה, עוברות ולידה; נושא שלא רק ימלא פוסטים רבים, אלא גם יוביל אותנו לנושאי משנה חשובים לא פחות. 

בנוסף להיסטוריה הגלגולית שיש לכל אחד מאיתנו, שאותה אנחנו מביאים לחיים הנוכחיים, בנוסף למצב בו אנו נמצאים אחרי המוות האחרון שלנו, הרי שהנתיב ורמת המודעות עמה אנחנו מגיעים ונכנסים לרחם אימנו, שוהים בו ויוצאים ממנו, הוא זה שיכול לקבוע את איכות החיים שלנו. המוות האחרון שחווינו לפני שהגענו להפרייה הנוכחית נותן את הצבע.

רוב האנשים שנשאלים על השלב הראשון הזה בחייהם אינם יודעים עליו דבר. את חלקם אני שולחת, אם זה אפשרי, לבדוק עם אמותיהם. כשזה קורה זה תמיד מרתק, הן לאדם והן לאמו – אז אם יש לכם אפשרות לכו ובדקו את זה.

בפוסט הזה כמו שציינתי נתחיל בהפרייה. אני רוצה לציין שכשאני כותבת “הפרייה” אני מדברת על הפרייה טבעית שמביאה להריון טבעי. כשאגע בנושא של הפרייה מלאכותית – נושא מרתק מפרספקטיבה אנרגטית -  אכתוב במפורש הפרייה מלאכותית. 

כל הפרייה היא תנועה. מכאן שהיא יכולה להיות תנועה אוטומטית או תנועה מודעת.

אתם מוזמנים לחזור ולקרוא את הפוסט על ההבדל בין תנועה מודעת לתנועה אוטומטית. 

מכרה ביקשה ממני לבוא לביתה ולספר לקבוצת אנשים על דעותי בקשר לנשמות, לגלגולי חיים, על התיראפיה בה אני עוסקת ועוד. הגעתי למפגש והמכרה אמרה שבתה בת השתים-עשרה מבקשת להשתתף ושאלה אם יש לי התנגדות. מובן שהסכמתי, כי ילדים סקרנים מביאים עמם משב רוח מרענן.

בניגוד למבוגרים שהשתתפו באותו ערב הילדה שאלה שאלות ללא הרף וזה שימח אותי מאד. אחת הבקשות שלה היתה שאסביר כיצד קורה שילד מוכה בוחר להגיע למשפחה שמכה אותו.

אחד מהדברים העצובים שנאלצתי להסביר לילדה היה שרוב האנשים בעולם אינם בוחרים את הגלגול הבא שלהם בחירה מודעת. הרבה נשמות נמצאות בתנועה אוטומטית ובלתי-מודעת מרגע מותן והרבה מהן אפילו לא מודעות שהן מתות ופשוט חגות בסביבה כעלה נידף.

על נשמות משוטטות אכתוב בפוסא אחר.

 

נשמה יכולה לבחור בחירה מודעת להמשך מסעה רק אם היא צברה מספיק חומר עדין, מספיק חומר מודעות לקראת מותה, שעוזר לה להגיע למצב של בארדו. מהו בארדו? זו מילה טיבטנית שמתארת מצב ביניים של נשמה בין שני גלגולי חיים. להימצא במצב של בארדו דורש רמת מודעות מסוימת. רק במצב של בארדו נשמה מסוגלת לעצור, לבחון ולהחליט באופן בהיר ומודע יחסית באיזו הפרייה לבחור, איזו הפרייה יכולה לעזור לה להמשיך ולהתעדן עוד יותר .

במקרה של נשמה שמגיעה להורים מכים ההנחה היא שהנשמה התמגנטה מסיבה כזו או אחרת, או שהיא נסחפה להפרייה ולא בחרה באופן מודע. לעיתים ניתן אפילו למצוא שקורות גם "טעויות בניווט".

רק אם ישנה כמות מספקת של חומר עדין, דהיינו רמה מספקת של מודעות, אצל הנשמה או אצל ההורה, אפשר לבחור את ההפרייה המתאימה. זה אומר שבכל שאר המקרים ההפרייה, עבור הנשמות, היא חלק מתנועה אוטומטית.

הורים בהתכוונות מודעת יכולים לפתוח נתיב לנשמה. הורים מודעים שמקיימים יחסי מין עם התכוונות להפרייה יכולים "לקרוא" לנשמה, לעזור לנשמה להגיע אליהם על מנת ששני הצדדים, הן הילוד שיוולד והן ההורים, יוכלו להתפתח יחדיו.

אדם שעושה רגרסיה להפרייה שלו יכול לקלוט מה קרה ולהסביר לעצמו דברים שאין כל דרך אחרת להבין.

למטופלים שאומרים לי לעיתים שהם כלל אינם מבינים את הקשר בינם לבין משפחתם אני ממליצה לחזור לרגע ההפרייה שלהם. אחרי התבוננות בהפרייה שלהם, בצורה שהם הגיעו  להורים שלהם ולמשפחה הספציפית, קל להם יותר להבין.

מטופלים שחזרו לרגע ההפרייה שלהם הבינו הרבה דברים על עצמם, על התנהגויות שלהם ולעיתים של הסביבה ועל החיים שלהם. צריך לקחת בחשבון שהאופן והסיבות שהביאו את הנשמה להפרייה ספציפית יכולים להצביע על תבניות רבות בהמשך חייה. אם אדם חוזר לרגע ההפרייה באופן מודע ובוחן ובודק אותה, זה מאפשר להבין את נקודת ההתחלה של החיים האלו כי הפרייה הינה נקודה חשובה בחיי נשמה, ממש כמו רגע המוות.

ניתן לבדוק את רגע ההפרייה שלנו אצל אמנו וכל אם יכולה, בתהליך של רגרסיה, לבדוק את רגעי ההפרייה של ילדיה אצלה.

אמהות רבות שעבדו איתי ובדקו את רגע ההפרייה של ילדיהן, למדו להבין את הילדים בצורה טובה יותר.

הגיעה אלי אשה גרושה, שרצתה לטפל במספר דברים בחייה. היא סיפרה בראיון שהיא אם לשלושה ילדים בוגרים: שתי בנות ובן. בתה הגדולה הינה נוחה, נעימה והיה קל מאד לגדל אותה. הבן שהינו הילד השני הוא שמח וטוב לב ואילו בתה הצעירה, השלישית בסדר הלידה, קשה בחיים, עצובה, כעוסה וממורמרת רוב הזמן. אחיה לא מבינים אותה והיא חייבת להודות שאפילו היא אינה מבינה מה קורה לה.

עבדנו תקופה ביחד וטיפלנו בנושאים שונים. אחד מהדברים שהצעתי לה היה לבדוק את רגע ההפרייה שלה אצל אמה כי זה מענין ויסביר לה דברים רבים. אחרי העבודה שלה כשהיא ראתה את היתרונות של החזרה לרגע ההפרייה היא התענינה באפשרות לבדוק את ההפרייה של ילדיה אצלה.

היא בקשה להתחיל עם ההריון של הבת השלישית מתוך תקוה שהדבר יעזור לה להבין אותה טוב יותר.

בדקנו את החיים של האשה באותה תקופה וראינו שהיא עצמה היתה עצובה, כעוסה וממורמרת בגלל בעלה. היא הרגישה שהוא זונח אותה. היא חשבה שהוא מנהל רומן עם מישהי בעבודה ואילו הוא התחיל, באותה תקופה, לשתות לשכרה יותר ויותר.

היחסים ביניהם היו מעורערים והיא החלה לחשוב על גירושים. הוא לא הסכים ורצה לשקם את היחסים אבל לדבריה היו אלו רק מילים ובפועל לא קרה שום שינוי.

ערב אחד הוא חזר הביתה שתוי קצת יותר מהרגיל והכריח אותה לקיים איתו יחסי מין. היא סיפרה ששני הילדים ישנו והיא לא רצתה לריב או לצעוק על בעלה אז היא הסכימה.

מאחר והם לא קיימו יחסי מין תקופה ארוכה היא לא השתמשה באמצעי מניעה.

בתהליך הרגרסיה שעשינו היא ראתה שההפרייה של הבת קרתה באותו לילה בזמן שהיא היתה עצובה, כעוסה וממורמרת על מה שקורה. 

 האשה לא יכלה לראות מה הביא את הנשמה של הבת להפרייה מסוג כזה והאם קרה משהו ברגע המוות האחרון של בתה שגרם לה להתמגנט לאנרגיה שהיתה בהפרייה הספציפית הזאת או האם היא – הבת – היא כזאת בגלל שהנשמה שלה ספגה לתוכה את הרגשות הללו מאמה ברגע ההפרייה. (לתופעה כזאת אנחנו  קוראים הפנמה עליה נרחיב בעתיד באחד הפוסטים כי זו תופעה מענינת שצריך להיות ערים ומודעים אליה). אלו דברים שניתן יהיה להבין רק אם הבת תבדוק את ההפרייה מהצד שלה. 

כשפגשתי את האשה בהמשך היא דיווחה שהיא סיפרה לבתה על כל מה שקרה אבל היא לא יודעת אם הבת תחליט לבדוק את זה מהצד שלה. לה לא היה ספק שהתהליך עזר לה להבין את בתה טוב יותר ולהתנהג בהרבה יותר אהבה וחמלה הן כלפי עצמה והן כלפי בתה. 

נמשיך את הנושא של "להכנס ולצאת מהרחם" בפוסטים הקרובים ועד אז אני מקוה שתהנו מהאור, מהאהבה ומהחמלה שאני שולחת לכם

אסתי

הפלה מלאכותית – פרספקטיבה אנרגטית, סיפורים אמיתיים.

איפה הנשמה שלי?

כמו שהבטחתי, שני סיפורים אמיתיים על מנת להדגים את הנושא.

אשה הגיעה אלי והתלוננה על לחץ חזק שיש לה בחזה. כל האנשים סביבה היו בטוחים שיש לה בעיות בלב, אבל בכל הבדיקות שעשתה לא נמצאה שום בעיה בלב. היא הופנתה לפסיכולוג שניסה לעזור ולהקל על הלחץ ועל חוסר הנשימה וכמו כן להפחית את העצב שהוא גילה אצלה. למרות המקצועיות שלו, הכוונות הטובות והחמלה - זה לא עזר.

בראיון הראשוני שערכתי לה הסתבר שהיא עברה הפלה מלאכותית וזה כמובן הרים מיד דגל אדום: יש צורך לבחון את זה! היא סיפרה לי שהיא החליטה על ההפלה כאשר היא הבינה שהיא בהריון והחבר שלה החליט לעזוב אותה. הוא טען שהוא בכל מקרה התכוון לעזוב עוד קודם לכן, לפני שגילה שהיא בהריון והוא לא רואה סיבה לשנות את החלטתו. לכן היא החליטה שבמצב שנוצר היא לא רוצה להמשיך את ההריון.

ערכנו מיפוי אנרגטי (עליו אפרט בפוסטים הבאים). כשהגענו לחלל שמתחת ללב הבנו באופן מיידי מה קורה: בגוף האנרגטי שלנו ישנו חלל מתחת ללב שמשמש כמו "עריסה" לנשמה שלנו, זהו מקום חמים, אינטימי וידידותי. במקרה שלה, ההחלטה לעבור הפלה הביאה, כפי שהפסיכולוג אכן זיהה, לעצב רב בחייה. החומר הרגשי, העצב שהתרכז באזור הזה, מיגנט אליו, במשך ההפלה את הנשמה של העובר, לאזור הלב ולחלל שמתחתיו. יחד נוצר באזור הזה לחץ רב בעיקר על הלב ובצד שמאל של החזה.

שחררנו את הנשמה של העובר - דבר שהתקבל בברכה מכל הצדדים: האשה, העובר והיקום. הצעד השני היה לשחרר ולנקות את העצב שנוצר בתהליך ההפלה, וזה היה למעשה סוף ההיפרדות של האשה מהחבר.

הניתוק האנרגטי מהחבר היה כמובן חלק מהתהליך. הרי כבר הזכרנו את החשיבות של ניתוקים אנרגטיים. זה כמובן חשוב עוד יותר כאשר הפרידה היא כואבת. הניתוק האנרגטי מהחבר איפשר לאשה לעבור את כל התהליך – וגם את השיחזור - ביתר קלות.

לאחר שסיימנו לעבוד על הרבדים האנרגטיים והרגשיים הלחץ בחזה הוקל מאד והיא יכלה להמשיך את חייה בלי שאריות מהחבר ומההפלה. יתרה מזו, היא היתה יכולה להיות לגמרי רגועה לגבי מצב הרחם לקראת הריון נוסף בהמשך.

דוגמא אחרת:

הגיע אלי גבר בשנות העשרים לחייו וביקש לעבוד אנרגטית על מספר נושאים שמטרידים אותו. הוא כבר עשה בעבר טיפולי רגרסיה וידע לעבוד אנרגטית ולכן לא היה צורך בכל הסבר.

הוא סיפר שאחת מהתופעות שהוא ניסה לעבוד עליהן בעבר ללא הצלחה היא תופעה של מחשבות טורדניות, מציקות שמגיעות בשעות מסוימות במשך היום, כמעט באופן קבוע וכאילו משום מקום. לעיתים הוא מרגיש שהן אפילו לא מחשבות שלו.

בראיון הראשוני שאני עורכת למטופלים בפוטנציה שמגיעים אלי, אני תמיד שואלת אם הם במקרה יודעים האם לאמם היתה הפלה כלשהי, וכל אשה שעוברת את הראיון תישאל האם היא עצמה עברה הפלה מלאכותית או טבעית. במקרה הנוכחי הוא אמר שהוא יודע בודאות שהיתה לאימו הפלה מלאכותית ואחרי מספר שנים היא נכנסה להריון איתו.

עבדנו על מספר דברים וכחלק מהתהליך הצעתי לו לחזור לעוברות שלו ברחם אימו. זהו תהליך המכונה: "להכנס לרחם ולצאת ממנו", שאני ממליצה לכל אחד לעבור על מנת שיוכל להבין מאיפה הוא בא ולאן פניו מועדות. אפרט על הנושא באחד מהפוסטים הבאים.

כשהוא חזר ברגרסיה לרגע ממש לפני שנכנס לרחם אמו הוא ראה שיש שם כבר מישהו והבין שזו הנשמה מההריון הקודם של האם, שהסתיים בהפלה מלאכותית. כשעבר את התהליך כפי שקרה הוא ראה כיצד הנשמה הזו נצמדת לראש המתפתח שלו ויוצאת איתו מהרחם כשנולד.

התהליך הטיפולי כלל  שחרור הנשמה, ניקוי הרחם לפני שהוא עצמו נכנס אליו, עיבוד ושיחזור.

לאחר תקופה לא ארוכה, הגבר דיווח על הקלה ניכרת בתופעה.

ישנם סיפורים רבים, מגוונים וחלקם אף מורכבים, על תופעות שנובעות משאריות של חומר אנרגטי שנשאר בגוף של נשים שעברו הפלה.

אז שוב, רק דעו על התופעה ותבדקו את עצמכם אם אתם חושבים שזה רלבנטי עבורכם.

אני שולחת לכולם אור, אהבה וחמלה

אסתי

הפלות מלאכותיות וטבעיות – מבט מהרובד האנרגטי

איפה הנשמה שלי?

לא משנה באיזה נושא אדון בבלוג שלי השאלה הזו תמיד תהיה חשובה. אני ממליצה לכם, קוראי היקרים, שוב לעצור לרגע, לשאול את השאלה ולהתבונן בכנות בתשובה.

הפוסט הזה הוא על הפלות מלאכותיות וטבעיות מנקודת המבט האנרגטית. זה עלול להעלות מחלוקות והתנגדויות אז אני רוצה לומר שוב שמה שאני כותבת לאורך הבלוג היא הפרספקטיבה שלי, התפיסה שלי את העולם ורבדיו. אני לא מנסה לשכנע אף אחד אני רק מנסה להביא בפניכם הקוראים נקודת מבט אחרת ושונה מהמקובל. היא לא רפואית אבל היא מבוססת על שנים רבות של חקר, לימוד ועבודה עם אנשים. אולי הזוית הזו נכונה גם היא?

הבעיה העיקרית אצל נשים שעוברות הפלה מלאכותית, במיוחד בעולם המערבי, הינה שברוב המיקרים הרופאים מנקים את הרחם רק מהחומרים הפיזיים אבל אינם מביאים בחשבון את האלמנט האנרגטי – הנשמה של העובר. במיקרים ספורים, אבל בודאי לא בכולם, הנשמה של העובר תשחרר את עצמה.

בזמנים קדומים יותר, וגם כיום במקומות מסוימים בעולם, למיילדות היה ויש ידע ויכולת לבצע הפלות אם יש צורך. הן ידעו כיצד לנקות את הרחם מהחומרים הפיזיים וגם את הרבדים האנרגטיים על ידי שיחרור הנשמה של העובר.

ההבדל בין הפלה מלאכותית וטבעית היא שבמקרה הראשון האשה היא זו שמחליטה והעובר מסכים או לא מסכים עם ההחלטה. כאשר רופא מבצע את ההפלה הנשמה של העובר נשארת לעיתים קרובות ברחם או בחלק אחר בגוף. ברוב המיקרים איש - לא האשה ולא מישהו אחר -  אינו שוקל לבדוק מה קורה או קרה עם הנשמה של העובר, שלא לדבר על לשחרר אותה בצורה מסודרת ומודעת.

אותו דבר יכול לקרות גם בהפלה טבעית כאשר זה לא העובר שהחליט לעזוב וההפלה נגרמת מגורם פיזי–גופני או כל גורם אחר כלשהו. ישנה סבירות נמוכה שהנשמה תשאר גם אחרי הפלה טבעית – במיקרים רבים ההחלטה היא של העובר או החלטה משותפת של האם והעובר, אבל זה יכול לקרות, ושווה פשוט לבדוק.

אחרי הפלה מלאכותית, אם הרובד האנרגטי נשאר מאחור דברים מתחילים להסתבך. טווח האפשרויות תלוי במקום בו החומר האנרגטי החליט להתיישב בגוף האשה. לכן כל מקרה הוא לגופו.

לעיתים החומר האנרגטי נשאר ברחם. הוא נצמד לדפנות הפנימיים של הרחם וכשהאשה נכנסת להריון נוסף החומר עלול להצמד לעובר החדש. במיקרים רבים הוא יצמד לראש, מאחר וזה הדבר שמתפתח קודם. בילדים שנולדו עם הפרעות קלות או קשות בראש כדאי לבדוק אם נשאר שם חומר אנרגטי מהפלה. אם האם תנקה את החומר מעצמה ומהילד, ותבצע ניקוי ושיחזור של ההריון זה יכול להביא להקלה משמעותית.

התהליך הזה לעיתים קצת קשה כי זה תלוי בגיל של הילד ועד כמה החומר האנרגטי שנצמד כבר נטל חלק בהתפתחות של הילד. אבל באמצעות התהליך הזה ניתן לעיתים לשחרר את הנשמה שנתקעה מההפלה וגם לשחרר את האם מרגשות אשמה – אם יש – ומאלמנטים רגשיים אחרים.

לפעמים החומר האנרגטי מתמקם באזור השחלות או החצוצרות ברחם. זה עלול למנוע מהאשה להכנס להריון נוסף כשהיא תרצה ואז יהיה צורך לבצע כל מיני מעקפים על מנת להתחיל הריון. אם אנשים יהיו ערים יותר לאספקט האנרגטי ואם נשים תעבורנה תהליך של ניקוי הרחם משאריות אנרגטיות אחרי הפלות מלאכותיות וטבעיות, אזי אותם אלמנטים אנרגטיים יוכלו לחזור ליקום והרחם ישאר נקי;  לאשה יהיה קל יותר להכנס להריון כרצונה.

תופעה אחרת היא שהחומר האנרגטי מחליק החוצה בחלקו בזמן תהליך ההפלה, אבל נשאר תקוע בצואר הרחם. בתפיסה הטיפולית שלי, חלק מהתאים המסרטנים שניתן למצוא בצואר הרחם הינם למעשה חומרים אנרגטיים מהפלה. לעיתים סרטן הרחם אף הוא נוצר מחומרים אנרגטיים כאלו.

בנוסף ישנם מיקרים שהחומר האנרגטי יוצא כולו מהרחם ומשתלב בחלק אחר של הגוף ויוצר בעיות מאחר ואינו שייך לשם ורצוי מאד לנקות ולשחרר אותו. אם הוא ישאר שם זה יכול לגרום להפרעות שונות כמו לחץ על איברים קיימים, סרטן ועוד.

אני רוצה להדגיש שההבנות שלי על הרבדים האנרגטיים במיקרים של הפלות אינן קשורות לשום עמדה בעד או נגד הפלות. הדבר החשוב עבורי הוא שנשים תעשינה החלטה מודעת, תעבורנה תהליך מודע עם העובר, תבקשנה עזרה מהיקום עבור הנשמה של העובר, מהרגע שהאשה ויתרה עליו ובמשך כל התהליך של ההפלה כולל ניקוי פיזי ואנרגטי כאחד.

אם לאשה ישנם עניינים בלתי סגורים עם העובר היא צריכה לטפל גם בזה משני הצדדים כך שאף אחד לא ימשיך עם חיבור אנרגטי - ראו את הפוסט על חיבורים אנרגטיים - שאפילו לא מומש בחיים.

נשים תהיינה בריאות יותר אם הן תעשינה זאת. הן תהיינה אלו שיקחו על עצמן את ההחלטה ואת האחריות על ההריון ועל ההפלה בתנאי שהכל יעשה באופן מודע, עם תשומת לב ועם הבנה אנרגטית ואם כך יהיה תהליך הריפוי גם הוא יהיה כזה.

בפוסט הבא אביא סיפור אחד או יותר על מנת להמחיש יותר את הנושא.

אני שולחת לכולם אור, אהבה וחמלה

אסתי