איפה הנשמה שלי?
אין הנחות! חשוב לשאול את השאלה ואפילו להשתדל לענות עליה.
בפוסט הקודם כתבתי על ההשלכות האנרגטיות שיש לשימוש בסמים על נוזל השדרה ועל נוזל המוח, שמתעכרים בגלל
שסמים הינם חומרים פעילים, וגם על כך שהנשמה נחרכת מהשימוש בסמים.
החריכה של הנשמה נגרמת במקרים בם הנשמה - או חלקים ממנה - נשארים
במקומם למרות השימוש בסמים.
בפוסט הנוכחי אני רוצה לצרף את השימוש בסמים למה שכבר כתבתי עליו רבות: רוב המיקרים בהם הגיעו אלי אנשים שהשתמשו בסמים ואפילו "קלים" הם סבלו מהתופעה של נשימתי נעתקה ונשמתי פרחה.
היו מקרים שהגיעו אלי אנשים לטיפול עקב בעיות קשות של חוסר
שינה, חוסר שקט – לא מוצאים את מקומם או שאין להם חשק לקום מהמיטה וסימפטומים
נוספים שמשיקים לדכאון, ואפילו כאלו שהיו כבר על כדורים "נגד" דכאון.
כשבדקנו אחורה – בעזרת תהליך של רגרסיה שאותו אסביר ועליו ארחיב בהזדמנות אחרת –
מהו הגורם לבעיה, התברר שב-70% מהמקרים המודעות שלהם החזירה אותם לפעם הראשונה, או
לאחת הפעמים הראשונות, שהם השתמשו בסמים. הנשמה שלהם נכנסה לשוק ופרחה החוצה.
כן, כן. תאמינו או לא, אבל זה קורה שהנשמה פורחת. לעיתים זה יקרה לאו
דווקא בגלל שהנשימה נעתקה מצידו של האדם, אלא מצידה של הנשמה. בהרבה מאד מהמיקרים
הללו הנשמה לא חזרה למקומה; וגם אם חזרה - לא במלואה.
הנסיון הראשון בשימוש בסם קרה אולי שנים רבות קודם לכן והאדם
המשיך להסתובב בחייו ללא החלקים האלו. הוא עשוי להחזיק מעמד כל עוד הוא צעיר והגוף
יחסית חזק, אבל הזמן עושה את שלו, הגוף נחלש ואז אין מה שיחזיק את האדם, אין מה
שיתן לו בסיס קיומי כלשהו.
אני רוצה לציין שלמרות שאנשים לא מאמינים בחשיבות הרבדים
האנרגטיים, ולמרות שאנשים צעירים אינם חשים בפגיעה ברבדים האלו באופן מיידי, הרי ככל
שהגוף מתכלה עם הזמן החשיבות של הרבדים האנרגטיים לבריאות שלנו, לתחזוקה שלנו,
הולכת וגדלה. אם לא נזלזל ברבדים האלו ונדאג לתקינותם ולשלמותם ונתחזק אותם כמו
שאנחנו עושים עם הגוף הפיזי שלנו באופן שוטף – מזינים, מנקים, מתחזקים ועוד - ההזדקנות
תהיה איכותית ולא עלובה .
דבר נוסף שאני רוצה לציין הוא שכל תגובה של אדם לאירוע יוצא
דופן בחיים תלויה באופן מוחלט ברמת המודעות שלו. מודעות היא ההגנה הטובה ביותר
שעומדת לרשותנו. לכן, אם האדם מודע, זה מאפשר לנשמה להשאר איתו ולא לקפוץ החוצה;
גם אם האירוע הוא דרמטי במיוחד והיא נאלצה לצאת היא תחזור במהירות.
מודעות ונשמה
קשורים זו בזו.
לגבי השימוש בסמים: אדם מודע רגיש לנשמתו ומבין את ההשלכות
של השימוש בסמים על נשמה לכן, מעצם ההגדרה, הוא לא ישתמש בהם.
יאמרו אלו שיאמרו שסמים טובים להתפתחות רוחנית ועובדה
שהשתמשו בהם בטקסים שונים בתרבויות שונות ולאורך כל התקופות.
אני טוענת שזה בכלל לא אותו הדבר. יש הבדל גדול בין מישהו
בעל מודעות ובעל ידע שעבד שנים רבות על
ההתפתחות הרוחנית שלו, שמחובר ליקום ומשתמש בסמים לצורך ספציפי, ובין כל אחד אחר
שמשתמש בסמים.
כשהיו משתמשים בסמים למטרות טקסיות-רוחניות זה תמיד נעשה תחת
פיקוח ובעזרת אנשים נוספים בעלי ידע שהיו
בסביבה ודאגו לוודא שהנשמה של המשתמש תחזור למקומה. כי כן, גם נשמתם של אנשים אלו פרחה,
אבל תמיד היה מישהו ששמר עליה כל זמן שבעליה תחת השפעת הסמים, ודאג להחזירה לבעליה
כשהארוע הסתיים.
מעבר לכל זה אומר גם לגבי האנשים הללו שהשתמשו בסמים: זה היה
כדי להתחבר לעולמות גבוהים ועדינים מהם.זה לעולם לא היה על בסיס יומי או קבוע,
ותמיד היו אלו סמים ספציפיים, נקיים לחלוטין, באיכות גבוהה ובעדינות נאותה.
השימוש בסמים כיום הוא עם עיניים למטה, עם ולמען התמרחות,
בלי שום התכוונות אמיתית למשהו גבוה יותר, עדין יותר ואין צורך אפילו להרחיב על
איכות החומרים.
מישהי זקנה וחכמה ניסחה עבורי את ההבדל: "ישנם שני
מצבים עיקריים – או שאתה אוכל את הסם, או שהסם אוכל אותך". כלומר או שהחומר
הפעיל שלך והמודעות שלך עדינים יותר, חזקים יותר ונוכחים יותר מאשר הסם, או להיפך –
הסם חזק יותר, שזה מה שקורה כיום אצל האנשים שאני פגשתי ולצערי ללא יוצא מן הכלל.
אם תתמידו יגיעו בהמשך גם הסיפורים האמיתיים.
אני שולחת לכם אור ,אהבה וחמלה
אסתי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה