הפלה מלאכותית – פרספקטיבה אנרגטית, סיפורים אמיתיים.

איפה הנשמה שלי?

כמו שהבטחתי, שני סיפורים אמיתיים על מנת להדגים את הנושא.

אשה הגיעה אלי והתלוננה על לחץ חזק שיש לה בחזה. כל האנשים סביבה היו בטוחים שיש לה בעיות בלב, אבל בכל הבדיקות שעשתה לא נמצאה שום בעיה בלב. היא הופנתה לפסיכולוג שניסה לעזור ולהקל על הלחץ ועל חוסר הנשימה וכמו כן להפחית את העצב שהוא גילה אצלה. למרות המקצועיות שלו, הכוונות הטובות והחמלה - זה לא עזר.

בראיון הראשוני שערכתי לה הסתבר שהיא עברה הפלה מלאכותית וזה כמובן הרים מיד דגל אדום: יש צורך לבחון את זה! היא סיפרה לי שהיא החליטה על ההפלה כאשר היא הבינה שהיא בהריון והחבר שלה החליט לעזוב אותה. הוא טען שהוא בכל מקרה התכוון לעזוב עוד קודם לכן, לפני שגילה שהיא בהריון והוא לא רואה סיבה לשנות את החלטתו. לכן היא החליטה שבמצב שנוצר היא לא רוצה להמשיך את ההריון.

ערכנו מיפוי אנרגטי (עליו אפרט בפוסטים הבאים). כשהגענו לחלל שמתחת ללב הבנו באופן מיידי מה קורה: בגוף האנרגטי שלנו ישנו חלל מתחת ללב שמשמש כמו "עריסה" לנשמה שלנו, זהו מקום חמים, אינטימי וידידותי. במקרה שלה, ההחלטה לעבור הפלה הביאה, כפי שהפסיכולוג אכן זיהה, לעצב רב בחייה. החומר הרגשי, העצב שהתרכז באזור הזה, מיגנט אליו, במשך ההפלה את הנשמה של העובר, לאזור הלב ולחלל שמתחתיו. יחד נוצר באזור הזה לחץ רב בעיקר על הלב ובצד שמאל של החזה.

שחררנו את הנשמה של העובר - דבר שהתקבל בברכה מכל הצדדים: האשה, העובר והיקום. הצעד השני היה לשחרר ולנקות את העצב שנוצר בתהליך ההפלה, וזה היה למעשה סוף ההיפרדות של האשה מהחבר.

הניתוק האנרגטי מהחבר היה כמובן חלק מהתהליך. הרי כבר הזכרנו את החשיבות של ניתוקים אנרגטיים. זה כמובן חשוב עוד יותר כאשר הפרידה היא כואבת. הניתוק האנרגטי מהחבר איפשר לאשה לעבור את כל התהליך – וגם את השיחזור - ביתר קלות.

לאחר שסיימנו לעבוד על הרבדים האנרגטיים והרגשיים הלחץ בחזה הוקל מאד והיא יכלה להמשיך את חייה בלי שאריות מהחבר ומההפלה. יתרה מזו, היא היתה יכולה להיות לגמרי רגועה לגבי מצב הרחם לקראת הריון נוסף בהמשך.

דוגמא אחרת:

הגיע אלי גבר בשנות העשרים לחייו וביקש לעבוד אנרגטית על מספר נושאים שמטרידים אותו. הוא כבר עשה בעבר טיפולי רגרסיה וידע לעבוד אנרגטית ולכן לא היה צורך בכל הסבר.

הוא סיפר שאחת מהתופעות שהוא ניסה לעבוד עליהן בעבר ללא הצלחה היא תופעה של מחשבות טורדניות, מציקות שמגיעות בשעות מסוימות במשך היום, כמעט באופן קבוע וכאילו משום מקום. לעיתים הוא מרגיש שהן אפילו לא מחשבות שלו.

בראיון הראשוני שאני עורכת למטופלים בפוטנציה שמגיעים אלי, אני תמיד שואלת אם הם במקרה יודעים האם לאמם היתה הפלה כלשהי, וכל אשה שעוברת את הראיון תישאל האם היא עצמה עברה הפלה מלאכותית או טבעית. במקרה הנוכחי הוא אמר שהוא יודע בודאות שהיתה לאימו הפלה מלאכותית ואחרי מספר שנים היא נכנסה להריון איתו.

עבדנו על מספר דברים וכחלק מהתהליך הצעתי לו לחזור לעוברות שלו ברחם אימו. זהו תהליך המכונה: "להכנס לרחם ולצאת ממנו", שאני ממליצה לכל אחד לעבור על מנת שיוכל להבין מאיפה הוא בא ולאן פניו מועדות. אפרט על הנושא באחד מהפוסטים הבאים.

כשהוא חזר ברגרסיה לרגע ממש לפני שנכנס לרחם אמו הוא ראה שיש שם כבר מישהו והבין שזו הנשמה מההריון הקודם של האם, שהסתיים בהפלה מלאכותית. כשעבר את התהליך כפי שקרה הוא ראה כיצד הנשמה הזו נצמדת לראש המתפתח שלו ויוצאת איתו מהרחם כשנולד.

התהליך הטיפולי כלל  שחרור הנשמה, ניקוי הרחם לפני שהוא עצמו נכנס אליו, עיבוד ושיחזור.

לאחר תקופה לא ארוכה, הגבר דיווח על הקלה ניכרת בתופעה.

ישנם סיפורים רבים, מגוונים וחלקם אף מורכבים, על תופעות שנובעות משאריות של חומר אנרגטי שנשאר בגוף של נשים שעברו הפלה.

אז שוב, רק דעו על התופעה ותבדקו את עצמכם אם אתם חושבים שזה רלבנטי עבורכם.

אני שולחת לכולם אור, אהבה וחמלה

אסתי

הפלות מלאכותיות וטבעיות – מבט מהרובד האנרגטי

איפה הנשמה שלי?

לא משנה באיזה נושא אדון בבלוג שלי השאלה הזו תמיד תהיה חשובה. אני ממליצה לכם, קוראי היקרים, שוב לעצור לרגע, לשאול את השאלה ולהתבונן בכנות בתשובה.

הפוסט הזה הוא על הפלות מלאכותיות וטבעיות מנקודת המבט האנרגטית. זה עלול להעלות מחלוקות והתנגדויות אז אני רוצה לומר שוב שמה שאני כותבת לאורך הבלוג היא הפרספקטיבה שלי, התפיסה שלי את העולם ורבדיו. אני לא מנסה לשכנע אף אחד אני רק מנסה להביא בפניכם הקוראים נקודת מבט אחרת ושונה מהמקובל. היא לא רפואית אבל היא מבוססת על שנים רבות של חקר, לימוד ועבודה עם אנשים. אולי הזוית הזו נכונה גם היא?

הבעיה העיקרית אצל נשים שעוברות הפלה מלאכותית, במיוחד בעולם המערבי, הינה שברוב המיקרים הרופאים מנקים את הרחם רק מהחומרים הפיזיים אבל אינם מביאים בחשבון את האלמנט האנרגטי – הנשמה של העובר. במיקרים ספורים, אבל בודאי לא בכולם, הנשמה של העובר תשחרר את עצמה.

בזמנים קדומים יותר, וגם כיום במקומות מסוימים בעולם, למיילדות היה ויש ידע ויכולת לבצע הפלות אם יש צורך. הן ידעו כיצד לנקות את הרחם מהחומרים הפיזיים וגם את הרבדים האנרגטיים על ידי שיחרור הנשמה של העובר.

ההבדל בין הפלה מלאכותית וטבעית היא שבמקרה הראשון האשה היא זו שמחליטה והעובר מסכים או לא מסכים עם ההחלטה. כאשר רופא מבצע את ההפלה הנשמה של העובר נשארת לעיתים קרובות ברחם או בחלק אחר בגוף. ברוב המיקרים איש - לא האשה ולא מישהו אחר -  אינו שוקל לבדוק מה קורה או קרה עם הנשמה של העובר, שלא לדבר על לשחרר אותה בצורה מסודרת ומודעת.

אותו דבר יכול לקרות גם בהפלה טבעית כאשר זה לא העובר שהחליט לעזוב וההפלה נגרמת מגורם פיזי–גופני או כל גורם אחר כלשהו. ישנה סבירות נמוכה שהנשמה תשאר גם אחרי הפלה טבעית – במיקרים רבים ההחלטה היא של העובר או החלטה משותפת של האם והעובר, אבל זה יכול לקרות, ושווה פשוט לבדוק.

אחרי הפלה מלאכותית, אם הרובד האנרגטי נשאר מאחור דברים מתחילים להסתבך. טווח האפשרויות תלוי במקום בו החומר האנרגטי החליט להתיישב בגוף האשה. לכן כל מקרה הוא לגופו.

לעיתים החומר האנרגטי נשאר ברחם. הוא נצמד לדפנות הפנימיים של הרחם וכשהאשה נכנסת להריון נוסף החומר עלול להצמד לעובר החדש. במיקרים רבים הוא יצמד לראש, מאחר וזה הדבר שמתפתח קודם. בילדים שנולדו עם הפרעות קלות או קשות בראש כדאי לבדוק אם נשאר שם חומר אנרגטי מהפלה. אם האם תנקה את החומר מעצמה ומהילד, ותבצע ניקוי ושיחזור של ההריון זה יכול להביא להקלה משמעותית.

התהליך הזה לעיתים קצת קשה כי זה תלוי בגיל של הילד ועד כמה החומר האנרגטי שנצמד כבר נטל חלק בהתפתחות של הילד. אבל באמצעות התהליך הזה ניתן לעיתים לשחרר את הנשמה שנתקעה מההפלה וגם לשחרר את האם מרגשות אשמה – אם יש – ומאלמנטים רגשיים אחרים.

לפעמים החומר האנרגטי מתמקם באזור השחלות או החצוצרות ברחם. זה עלול למנוע מהאשה להכנס להריון נוסף כשהיא תרצה ואז יהיה צורך לבצע כל מיני מעקפים על מנת להתחיל הריון. אם אנשים יהיו ערים יותר לאספקט האנרגטי ואם נשים תעבורנה תהליך של ניקוי הרחם משאריות אנרגטיות אחרי הפלות מלאכותיות וטבעיות, אזי אותם אלמנטים אנרגטיים יוכלו לחזור ליקום והרחם ישאר נקי;  לאשה יהיה קל יותר להכנס להריון כרצונה.

תופעה אחרת היא שהחומר האנרגטי מחליק החוצה בחלקו בזמן תהליך ההפלה, אבל נשאר תקוע בצואר הרחם. בתפיסה הטיפולית שלי, חלק מהתאים המסרטנים שניתן למצוא בצואר הרחם הינם למעשה חומרים אנרגטיים מהפלה. לעיתים סרטן הרחם אף הוא נוצר מחומרים אנרגטיים כאלו.

בנוסף ישנם מיקרים שהחומר האנרגטי יוצא כולו מהרחם ומשתלב בחלק אחר של הגוף ויוצר בעיות מאחר ואינו שייך לשם ורצוי מאד לנקות ולשחרר אותו. אם הוא ישאר שם זה יכול לגרום להפרעות שונות כמו לחץ על איברים קיימים, סרטן ועוד.

אני רוצה להדגיש שההבנות שלי על הרבדים האנרגטיים במיקרים של הפלות אינן קשורות לשום עמדה בעד או נגד הפלות. הדבר החשוב עבורי הוא שנשים תעשינה החלטה מודעת, תעבורנה תהליך מודע עם העובר, תבקשנה עזרה מהיקום עבור הנשמה של העובר, מהרגע שהאשה ויתרה עליו ובמשך כל התהליך של ההפלה כולל ניקוי פיזי ואנרגטי כאחד.

אם לאשה ישנם עניינים בלתי סגורים עם העובר היא צריכה לטפל גם בזה משני הצדדים כך שאף אחד לא ימשיך עם חיבור אנרגטי - ראו את הפוסט על חיבורים אנרגטיים - שאפילו לא מומש בחיים.

נשים תהיינה בריאות יותר אם הן תעשינה זאת. הן תהיינה אלו שיקחו על עצמן את ההחלטה ואת האחריות על ההריון ועל ההפלה בתנאי שהכל יעשה באופן מודע, עם תשומת לב ועם הבנה אנרגטית ואם כך יהיה תהליך הריפוי גם הוא יהיה כזה.

בפוסט הבא אביא סיפור אחד או יותר על מנת להמחיש יותר את הנושא.

אני שולחת לכולם אור, אהבה וחמלה

אסתי

חלקים חסרים – סיפור אמיתי

איפה הנשמה שלי?

הפוסט הזה יראה שוב את החשיבות של השאלה הזו.

בפוסטים קודמים כתבתי על חלקים חסרים של נשמה ובפוסט הנוכחי אני מתכוונת לספר לכם סיפור אמיתי על מנת שתהיה לכם עוד התרשמות על הנושא.

החיפוש אחר חלקים חסרים הוא פשוט מאחר והרובד האנרגטי בתוכנו יכול לזהות את אותם חלקים. באופן דומה השאיפה של החלקים החסרים – מהרגע שהם זוהו – היא לחזור למקומם. זה לא משנה היכן הם אבדו - זה בודאי לא המקום הטבעי להם ולכן זה קל יחסית לשכנע אותם לחזור. חשוב לוודא שהם נקיים ולא הזדהמו על ידי חומרים זרים. אנחנו לא יכולים לעשות זאת בעצמנו ואנחנו תמיד צריכים לבקש עזרה מהיקום ומישויות-אור בחיפוש, בניקוי ובליווי חזרה של אותם חלקים חסרים.כמובן שצריך לבדוק את האירוע בו החלקים אבדו ולטפל בו בהתאם לנדרש.

התופעה של איבוד חלקים עלולה לקרות בכל אירוע טראומטי. על טראומה כפצע אנרגטי אכתוב בפוסט הבא.

אשה צעירה הגיעה אלי וסיפרה שהיא סובלת מאד מכאבים בגב וברגליים מאז שהיתה מעורבת בתאונת סנובורד (גלשן שלג) שנתיים קודם לכן ודבר לא עוזר. הוריה שהינם בעלי אמצעים תמכו בה בכל דבר שקשור לריפוי שלה. היא עברה טיפולים רבים כמו: דיקור, אוסטואופטיה, כירופרקטיקה וסוגי מסאג' שונים. כל הטיפולים סיפקו הקלה זמנית אבל הכאבים חוזרים כל פעם מחדש ומקשים עליה מאד. היא חוששת שהיא תתמכר למשככי כאבים. היא הוסיפה שהיא היתה רוצה להבין מה קרה ומה קורה לה כי משהו לא מסתדר. חברה שלה סיפרה לה על האפשרות של ריפוי אנרגטי. היא לא כל כך מאמינה ב"אנרגטי" אבל היא צחקה על עצמה שהיא מספיק מיואשת בשביל לנסות אפילו את "זה".

אני רגילה לעובדה שאנשים שמגיעים אלי לא מאמינים, לא מבינים או שאינם מקבלים את הרבדים האנרגטיים, אבל היאוש שלהם הוא חזק יותר מאשר ההתנגדויות שלהם ולכן הם מוכנים ופתוחים לנסות דברים חדשים.

הרובד האנרגטי קיים בין אם אנשים מאמינים בו בין אם לאו. לכן, כשמישהו מוכן לנסות בדרך כלל זה עובד אלא אם כן האדם בא כי הוא הבטיח למישהו אחר שהוא ינסה וזו לא ההתכוונות שלו עצמו שהובילה אותו.

השתמשנו בכלי של הרגרסיה על מנת לחזור לתאונה. בזמן האירוע האשה גלשה על הסנובורד שלה ולא ראתה אשה אחרת שבאה משמאלה והן התנגשו. הן שתיהן נזרקו חזק לצדדים והתגלגלו עד אשר עצרו. האשה הצעירה סבלה ממכה חזקה בגב וברגל שמאל, דבר לא נשבר. האשה האחרת קיבלה אף היא מכות בגב וברגליים. אבל מה שהיא ראתה תוך כדי תהליך הרגרסיה שהנשמות של שתיהן קפצו החוצה בפאניקה, נצמדו זו לזו והתישבו יחד בצד המסלול. היא גם ראתה שהן עדיין שם יושבות ומחכות ל"בעליהן".

התהליך במקרה הזה היה מעט מורכב מאחר וראשית היינו צריכות להפריד בין שתי הנשמות. לנשמה של האשה איתה עבדתי לא היתה שום בעיה כי "בעליה" חזרה לחפש אותה. הנשמה השניה, מצד שני, פחדה להישאר לבד. לא רצינו להזיז אותה מאחר ותמיד יש תקוה ש"הבעלים" יחזרו לחפש את החלק החסר. הדבר היחיד שהרגיע אותה היתה הבטחה שנודיע ל"בעליה" על התהליך שנעשה. לא יכולנו לעזור לה מעבר לכך; ההפרדה ביניהן היתה חייבת להיעשות לטובת מי שבקש עזרה בריפוי.

לאחר שהחלק החסר של הנשמה של המטופלת חזר ל"בעליה" עיבדנו את כל האירוע מהתחלה. עכשיו ניתן היה לעשות זאת ברמה אחרת של מודעות. האשה הצעירה ביקשה מראש מהנשמה להישאר בתוכה - ולא משנה מה הולך לקרות – כי הרי ידוע כבר שתהיה תאונה וניתן להכין אותה מראש לקראת זה. כשעיבדנו את התאונה היא ראתה בתהליך כיצד הכל קורה פיזית אבל כעת כשהיא מודעת לאירוע מראש היא זזה קצת הצידה, שניה לפני ההתנגשות. ההתנגשות אכן קרתה אבל פחות חמורה מאשר במציאות. האשה נפלה וחטפה מכות אבל הכל יחסית מינורי. היא ראתה שהנשמה מצליחה להישאר בתוכה בגלל התהליך שנעשה קודם לכן, אבל הנשמה של האשה השניה קפצה החוצה בדיוק כמו שקרה בתאונה. אחרי עיבוד התאונה היא שיחזרה את חייה מאז ועד לכאן ועכשיו אבל לפי המצב החדש בו היא חיה עם הנשמה ובלי חלקים חסרים ובמצב החדש תהליך הריפוי מהיר יותר ויעיל יותר.

האשה הצעירה ציינה שהיא מיד הרגישה הקלה בגוף והיא מתכוונת להמשיך בטיפולים השונים ותראה מה קורה. הצעתי לה שתוך כדי הטיפולים שהיא תקבל שהיא תוודא שהנשמה שלה איתה בעיקר בגב וברגליים. אחרי חודש ימים קיבלתי דיווח שהטיפולים מדהימים וישנה הקלה גדולה מאד בכאבים. שלושה חודשים לאחר מכן היא חזרה לחיים רגילים. היא המשיכה למשך תקופה את טיפולי הכירופרקטיקה.

אחרי התהליך שעברה היא יצרה קשר עם האשה איתה התנגשה וסיפרה לה על מה שעשתה. היא נתקלה בחוסר אמונה, בחוסר הסכמה להבין ואפילו בזלזול.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו כדי להדגיש שכאשר אנחנו מרפאים את הרובד האנרגטי זה אומר שאנחנו דואגים לכך שהרובד הבסיסי החיוני של עצמנו מטופל וזה מאפשר לשאר הרבדים להרפא. אם אנחנו מטפלים ומתייחסים רק לאספקטים  הפיזיים, המנטליים, הרגשיים או אפילו הרוחניים מבלי להיות מודעים לאספקט האנרגטי הריפוי, ההחלמה תהיה חלקית בלבד. אני תמיד אמליץ כהשלמה וכחיזוק לריפוי האנרגטי להשתמש בתיראפיות נוספות. ההבנה שלי היא שאם אנשים יטפלו קודם בסיבה האנרגטית של כל מחלה, חולי, בעיה או חוסר נוחות מתמשכת זה יאיץ את הריפוי ויעשה אותו מקיף וכולל יותר.

אחד מהדברים היותר מקסימים ומספקים שאדם יכול לעשות אחרי שהוא החזיר לעצמו "חלקים חסרים" זה להתחבר מחדש לנשמתו. אני רוצה להציע שכל אחד ואחת מכם יתעקש למצוא מספר שניות ביום על מנת לוודא שאתם מחוברים לנשמתכם.

אני שולחת לכם אור, אהבה וחמלה

אסתי

חיבורים אנרגטיים – סיפור אמיתי

איפה הנשמה שלי?

אל תשכחו לעצור, לבדוק ולנסות לענות על השאלה. 

בפוסט האחרון ניסיתי להסביר לכם, קוראי היקרים, את החשיבות של ניתוק החיבורים האנרגטיים . בפוסט הנוכחי אני רוצה לספר לכם סיפור אחד מיני רבים בתקוה שזה יעזור לכם להבין טוב יותר למה התכוונתי. במשך הזמן אביא סיפורים נוספים מזוויות שונות.

אשה כבת ארבעים הגיעה אלי וביקשה שאעזור לה להתמודד עם מחלתו הקשה של אביה. היא אמרה שהיא יודעת שהוא הולך למות והיא זקוקה לכלים להכין את עצמה לקראת זה. הסברתי לה שכאשר אדם עומד למות הדבר הראשון שיש לעשות היא לנתק אותו אנרגטית מכל המשפחה ומכל אדם משמעותי בחייו על מנת לאפשר לו לעזוב את העולם בלי שום קשרים אנרגטיים שעלולים להפריע לו להמשיך במסע, והניתוק נכון גם לגביה. הדבר החשוב ביותר שהיא יכולה לעשות זה לנתק אותו אנרגטית ולשחרר אותו לדרכו. זה יקל עליו ועליה כאחד. בשכל היא הבינה מה שהסברתי ואמרה:"כן, אעשה זאת" אבל כשבדקנו את החיבורים האנרגטיים ביניהם היא ראתה שהוא מחובר אליה באזורים שונים בגופה ושגם היא מחוברת אליו.

ממש לפני הניתוק היא העלתה שאלה: "אם הוא לא יהיה מחובר אלי הוא לא יוכל ל"להנות" מהאנרגיה שלי?" התשובה היתה: "נכון, את תפסיקי לספק לו את האנרגיה הזו שלך". זה מאד הפחיד אותה. היא הרגישה שהתפקיד שלה כבתו היא לספק לו את האנרגיה הזו עד מותו. היא הרגישה שאם היא תנתק אותו ממקור האנרגיה הזו הוא ימות.

שאלתי אותה האם היא באמת חושבת שאם היא תמשיך לספק לאביה את האנרגיה שלה הוא לא ימות. היא ענתה שהיא יודעת שהוא ימות אבל אולי אפשר לדחות את זה. שאלתי אותה אם היא לא חושבת שהאנרגיה שהיא מספקת לו אולי שומרת אותו בחיים אבל יותר ממה שהוא היה רוצה. אולי עדיף שיפסיק לסבול? ומה היא חושבת יקרה לחיבורים הללו כשהוא ימות? היא ענתה בכנות שאינה יודעת.

שאלה נוספת שעלתה היתה האם היא מודעת לעובדה שכאשר היא זולגת אנרגיה איך זה משפיע עליה? מה זה עושה לה? לחייה? לתא המשפחתי שלה?

אנשים בעולם שלנו שכחו למות בצורה נכונה. זו הסיבה בגללה מוות תמיד מלווה עם פחד גדול: הפחד של הגוף מכליה.

זה משפיע על ההתנהגות של בני אדם לאורך כל חייהם וכמובן על רגע מותם. אני אחזור וארחיב על הנושא של כיצד למות נכון בהמשך הפרסומים של בלוג זה.

אני אגדיר את הנושא: "למות נכון - אומנות נשכחת."

האשה החליטה לנתק את עצמה אנגרטית מאביה ולהסביר לו מה שהיא עשתה ולמה. אחרי הניתוק היא עטפה את האבא באנרגיה של אור, אהבה וחמלה וראתה שהוא נהנה מהתחושה הזו. הסברתי לה שזה בדיוק מה שהיא יכולה לעשות כל יום עד מותו – היא יכולה להתחבר ליקום ולעטוף אותו באנרגיה הזו של אור, אהבה וחמלה. זו לא אנרגיה שלה אלא של היקום וזה יכול להרגיע את אביה ולשמח אותו. יותר מכך, זה לא ירוקן אותה. היא תתפקד רק ככלי להעברת אנרגיה ותוכל להנות גם היא מהעובדה שאנרגיה עדינה עוברת דרכה.

אין ספק שמשלוח אנרגיה של אור, אהבה וחמלה הוא כלי מדהים שעומד לרשות כל אחד מאיתנו; כמו גם לאותם אנשים שמקבלים את האנרגיה, כפי שכבר ציינתי בפוסטים קודמים.

זוהי אנרגיה יקומית בשלושה רבדים שונים: רובד רחב ופתוח של אור יקומי, רובד של אהבה, שהיא אנרגיה ממוקדת יותר שמגיעה מישויות-אור והרובד של חמלה – רובד ביניים שהוא כגשר  בין היקום לאנשים.

אין ספק שאם אדם שנוטה למות יקבל אנרגיה של אור, אהבה וחמלה באופן מודע כל יום זה יכול להרגיע גם אותו וגם את נשמתו. פעולה מסוג זה אינה יוצרת חיבור אנרגטי לאדם אליו אנחנו שולחים את האנרגיות העדינות האלו. 

באשר לאשה,שליחת אור,אהבה וחמלה לאביה היה כלי טוב יותר ויעיל יותר מאשר לספק לו את האנרגיה שלה.

אחרי הניתוק האשה הרגישה הקלה גדולה בעיקר באזורים בגופה שהיו מחוברים קודם לאביה. בפגישות שלאחר מכן היא דיווחה שהיתה לה שיחה טובה עם האבא. היא שיתפה אותו בהבנות שלה ובעבודה שהיא עשתה. היא סיפרה שהוא הגיב עם חיוך ואור בעיניים והיא בטוחה שהיתה הבנה גם מצידו. היא הוסיפה שהיא הרגישה שמרגע זה ואילך יהיה לה יותר כוח להכין אותו ואת עצמה לקראת עזיבתו, מעבר לניתוק עצמו. הסכמנו שהיא תדאג לעטוף אותו כל יום באנרגיות של אור, אהבה וחמלה. היא הבינה שאנרגיה זו שבאה מהיקום תזין את נשמתו ותעזור לה להתחבר לאנרגיה שתזין גם אותה. בנוסף סוכם שהיא תנסה לעבוד עם אביה על ניתוקים אנרגטיים נוספים, עד כמה שהוא יוכל לעשות.

בנוסף היא תנסה להכין אותו עד כמה שניתן לרגע המוות עצמו ולהגיע איתו להסכמה שכאשר ימות היא תבקש מהיקום עזרה בליווי הנשמה שלו.

האשה סיפרה שהניתוק מאביה, שליחת אנרגיות עדינות אליו וההכנה שלו למוות היו הכלים הטובים ביותר שעזרו לה להתמודד עם הסיטואציה. במקום לשבת ולבכות אותו, להרגיש חסרת אונים ומלאה ברגשות, זה איפשר התבוננות, מודעות ועבודה חיובית.

מספר חודשים אחרי שהאב נפטר היא סיפרה לי שברגע המוות היא היתה מודעת לנשמתו של האב וכמו שסוכם ביקשה מהיקום ליווי עבורה והכל מסביב היה מלא באור, באהבה ובחמלה. כל התהליך איפשר לה להתמודד עם חודשי המחלה והפטירה עצמה.

אני שולחת לכולכם אור, אהבה וחמלה

אסתי